אודות

איך הכל התחיל......

לפני כ-15 שנים הייתי בעלת מכון אורטופדי בהרצליה, כאשר במסגרת עבודתי טיפלתי וסייעתי לאנשים, שנזקקו לסיוע אורטופדי, כמו כן עבדתי בשיתוף פעולה עם קופות החולים ועם בית החולים מאיר בכפר סבא, דבר שחשף אותי לאנשים עם בעיות אורטופדיות שונות ובעיות יציבה עקב כך. באותה התקופה , אומנם טיפלתי באנשים, אולם במקביל לא הבחנתי בעצמי והגעתי למצב של השמנת יתר, כאשר הגעתי למשקל של למעלה מ - 120 קילו. באותה תקופה שיחקתי כדורשת והשמנת היתר הפריעה לי בתפקודי כשחקנית.

 לפני יותר מעשור הגעתי להחלטה שנמאס לי להיות בעודף משקל, כאשר התחילו לי בעיות ברכיים, סוכר ועוד, ואז הגעתי להחלטה עם עצמי שעליי להיכנס לתהליך של ירידה במשקל. בתהליך הורדתי למעלה מ - 40 קילו, והירידה במשקל הכניסה אותי לעולם הספורט ואז החלטתי ללמוד קורס מאמנת חדרי כושר, ומאמנת כדורשת, אולם נקודת המפנה המשמעותית בחיי קרתה לפני הקורונה ב 2019, נכנסתי לניתוח פשוט להוצאת כיס המרה וממה שאני זוכרת ,שהתעוררתי לכאבי תופת בטיפול נמרץ נלחמת על חיי.

אחרי כמעט חודש שוחררתי הביתה להמשך החלמה ושיקום, ללא יכולת לעבוד פיזית ,או אפילו עבודה משרדית לא יכולתי, כל מה שאני זוכרת שהגוף שלי היה כל הזמן בכאבים ובפרט כאבים בגב ובבטן.

ישבתי בבית כארבעה חודשים ,שבסופם הקורונה פרצה בארץ, זו הייתה התקופה הכי חשוכה ומפחידה בחיי, המון חוסר וודאות ומצב כלכלי לא טוב ובנוסף לכל אלו מצבי הנפשי והגופני לא היה טוב ורמת הכאבים שחוויתי ביום יום היו גהינום.

בזמן הקורונה, כאשר ישבתי בבית, למדתי וחקרתי דרך האינטרנט על הגוף, וחיפשתי דרכים איך לעזור לעצמי בכאבים ובחיזוק הגוף.
התחלתי להתאמן בבית לבד על פי דברים שקראתי ולמדתי ולאט לאט התחזקתי גופנית ונפשית, והבנתי שזה הייעוד שלי לעזור אנשים מהמקום שאני חוויתי וכאשר המצב בתקופת הקורונה איפשר לי, נרשמתי ללימודי מדריכת לייפדאנס, קבוצות ריקוד לנשים,במכללת ווינגייט, כי חשבתי שזה יעזור לי עם הכאבים ויחזק אותי, בדיעבד זה תרם לי ,אולם הכאבים לא פסקו ,אפילו התגברו והשלמתי עם המצב, שהכאבים ילוו אותי בכל ימי חיי.

בסוף אחד השיעורים שלי ניגשה אליי אישה ,שהגיעה לשיעור ניסיון ואמרה לי "איך את רוקדת עם הגוף שלך?!, כולך שבורה כאובה", פתחתי את העיניים, הייתי בהלם איך היא יודעת, זה לא משהו שהייתי מדברת עליו, הסתכלתי עליה, שאלתי אותה איך את ראית את זה? והיא סיפרה לי שהיא מאמנת פילאטיס שקומית ושאני אבוא ללמוד אצלה להיות מורת פילאטיס שקומית ושאני אודה לה כי שיקום הוא הייעוד שלי ומעבר לזה, זה יעזור לי מבחינת הכאבים וחיזוק הגוף.

לאחר שבוע שבועיים של התלבטויות החלטתי להירשם אצלה ללימודים וסגרתי את כל הקבוצות שהיו לי והתחלתי את המסע שלי בעולם של השיקום והטיפול באנשים ובפרט התמחות בגיל השלישי , הרביעי והחמישי, כאשר הדבר נובע מכל החוויות , שחוויתי עם הכאבים על הגוף שלי. 

בזכות "הטראומה בניתוח" שעברתי, נכנסתי לתהליך עמוק עם עצמי, תוך הכרת הגוף והנפש שלי מחדש, תוך אמונה בעצמי להצליח ולרפא את עצמי ואת הנפש שלי.

אני כל יום מודה על המתנה הזו "הניתוח" ללא זה לא הייתי מגיעה למי שאני היום ולמה שאני היום, עם היכולת והזכות להעניק תקווה לאנשים מכל הגילים , שניתן להתגבר על כל כאב ולתרום לשיפור באיכות חייהם .

מאז אני עובדת במרכזי יום, בתי אבות, מחלקות סיעוד/שיקום, מתנ"סים .מלמדת אותם איך ניתן לחיות עם הכאב, לשפר את איכות חייהם, לחזק, ולשקם אותם גופנית.

בטיפול אני מביאה איתי את כל ארגז הכלים שנמצא ברשותי מעולם האימון הכושר/שיקומי, המנטלי/רוחני, עולם הטיפול/המגע.

לפני שנה וחצי לקחתי צעד נוסף קדימה ופתחתי את הסטודיו שלי לאימונים, שיקום וטיפולים ושם אני מלווה את לקוחותיי ביחס אישי ומקצועי שמותאם לגופם ולצרכיהם.

דברו איתי